מקור איוב ד׳:י׳
10 שַׁאֲגַ֣ת אַ֭רְיֵה וְק֣וֹל שָׁ֑חַל וְשִׁנֵּ֖י כְפִירִ֣ים נִתָּֽעוּ׃
פירוש אבן עזרא על איוב ד׳:י׳
10 שאגת אריה - פירש בו רבי משה הכהן נ"ע: כשאגת אריה, והעניין שישליט עליהם המקום אריות וחיות. ופירש רבי יונה נתעו נלתעו מן מלתעות. ושניהם רחוקים ופירושו: שדמה אף אלהים לשאגת אריה על טרפו.
11 ופירש נתעו – כמו יתעו לבלי אכל.
12 ומלת נתעו – שבה על הכפירים, וכמהו: קול דודי הנה זה בא.